top of page
  • תמונת הסופר/תשי בכר

על התפילה - מילותיה של אננדמאי מא

אננדמאי מא היא אחת היוגיניות המשפיעות ביותר במאה האחרונה ברחבי הודו ואפילו הרבה מעבר לה.

אננדמאי מא מביאה את המסר של אחדות בין כל הדתות והדרכים הרוחניות ומכוונת את האדם להתרכז בעיקר - החיפוש והגילוי של הרוחניות והחופש הטמועים בו מלידה. בדיאלוג הזה היא מדברת על התפילה:



שאלה: למה צריך להתפלל לאלוהים בכלל? הוא בכל מקרה עושה את כל מה שצריך.

Mataji: כן, זה גם נכון ברמה אחת. אבל תפילה גם מיטיבה, שכן להתפלל פירושו להפנות את מחשבותינו לאלוהים.

יש סוגים שונים של תפילה. בתחילה, האדם מתפלל על דברים חומריים כמו עושר, בריאות, משפחה, מעמד וכו'. ברמה זו, אם לא היה מתפלל על טובות אלו ודומותיה, הוא לא היה זוכר את אלוהים כלל. להיזכר בו, לא משנה מאיזה מניע, מועיל.

ואז יש שלב, במיוחד בדרך של בהאקטי (דרך הלב), שבו תפילה זורמת באופן ספונטני מליבו. אדם משתוקק ומתחנן לאלוהים ואינו יכול שלא להתפלל:
"אני לא יכול לשאת להיות בלעדיך, גלה את עצמך! מתי תברך אותי בחזיון שלך?"
זה כמו חום שלא ניתן להרגיע על ידי שום דבר מלבד איחוד איתו.
הסוג הראשון של תפילה הוא של האגו; השני הוא עדיין של האגו, אבל של האגו שעומד להתפורר; כאשר תפילתו תתקיים, לא תהיה תפילה אחרת.

יש מצב נוסף כשמתפללים:
"עשה איתי מה שאתה רוצה. אני כלי בידך, רק הבטח לי את הכוח לסבול כל מה שתדרוש ממני."

יש מצב נוסף בו לא מתפללים כלל.
אדם מרגיש: "אלוהים עושה כל מה שצריך, אז בשביל מה אני צריך להתפלל?"
ואז מתוך אמונה איתנה שהוא מספק את כל הצרכים של יצוריו, האדם משתחרר מדאגות ונשאר שקוע במדיטציה עמוקה.

- מא אננדמאי
מתוך - כשהפרח משיל את ניחוחו.
  מאת אטמננדה


103 צפיות0 תגובות

Comentários


bottom of page