החלק הכי קשה בתרגול יוגה... או בכל אימון מי שמתאמן בריצה יודע שהחלק הכי קשה זה לנעול את הנעליים. יכולים להגיע אלף תירוצים ביחד עם ההחלטה לפתוח מזרן ולתרגל וברגעים כאלה התרגול שלנו מתחזק... זה כמו בכל מערכת יחסים גם כשלא ממש בא לך. על האדם שאת.ה חי איתו בכל זאת גם כשלא נעים ומושלם, את.ה עדיין שם וזה מה שמחזק ומעמיק את מערכת היחסים ומעבר לכך, אישית אף פעם לא התבאסתי שפתחתי מזרן לתרגול... תמיד קרה לי שם משהו טוב גם אם ההתחלה הייתה חסרת חשק. מכירים את זה? אחד הדברים שהיו עבורי נק

זו באמת שאלה טובה מה ייאפשר לאדם לקפוץ ממקום של תלמיד למקום של מורה,מדריך, מוביל? בסופו של דבר אפשרי אפשר לפשט את זה ל3 תהליכים שצריכים להתקיים במקביל: 1. ידע מקיף של התרגול כאשר הדגש הוא לא רק על תרגילים אלא על 'מפתחות' לשימוש נכון ויעיל בכלים שברשותו. 2. היכולת לתרגל בעצמך אם אתם מסוגלים לפתוח מזרן יוגה ולייצר לעצמכם תרגול מלא, עוצמתי ושעונה על הצרכים והמטרות שלכם,רוב הסיכויים שתוכלו להעביר זאת בקבוצה. 3. מיומנויות הנחייה ותקשורת מפותחות. אחרי שהשניים הקודמים מתקיימים נותר